חסינות בפני בוטוקס

הפופולריות הרבה שצוברים טיפולי הבוטוקס הביאה לגילוי חדש ומפתיע: ישנם אנשים שחסינים לטיפולי הבוטוקס. מתברר כי אחד מכל מאה מטופלים בטיפולי הבוטוקס להחלקת העור והשגת מראה צעיר, פשוט אינו מושפע מהחומר.

אין מדובר בתגובה לא רצויה לטיפול, אלא בהיעדר תגובה מוחלט, או בירידה מאוד משמעותית בתגובה לחומר, כך שהטיפול אינו יעיל עבור אותם אנשים. מובן שעבור המטופלים שעברו טיפול לא נעים ושילמו עבורו כסף רב, תוצאה כזו יוצרת תסכול. רבים מהם מגיעים בטענות לרופאים, ורופאים שאינם מכירים את המצב של עמידות לחומר עלולים להזריק כמות כפולה של חומר, אך התוצאה עומדת בעינה והדבר רק מגביר את רמת התסכול.

הטיפול האסתטי בבוטוקס

בוטולינום טוקסין, או בשמו המוכר, בוטוקס, הוא חומר שמופק מרעלן חיידק הנקנקת האנארובי. מדובר בחומר קטלני ביותר, אך כשהוא ניתן בכמויות זעירות הוא מסייע לשיתוק זמני של שרירי הפנים ובצורה כזו יוצר מראה חלק של הפנים. הבוטוקס יעיל להחלקת קמטים שנובעים ממבנה העור או מהשפעות הגיל, למשל באזור שבין הגבות, במצח ("קמטי מחשבה"), בשורש האף או בצידי העיניים.

הטיפול בבוטוקס נכנס לשימוש כבר בשנות השבעים של המאה הקודמת, אך נעשה פופולרי בעשור האחרון. שימושו הראשוני היה בתחום אסתטיקת העיניים, לתיקון פזילות או מצבים של "עין עצלה", אך די מהר התגלתה יעילותו בהחלקת קמטי הבעה וזה הפך לשימושו המרכזי. החומר מוחדר לעור בכמויות קטנות ביותר באמצעות הזרקה במחט דקה. הטיפול אורך כעשר דקות, והחומר שומר על אפקטיביות במשך מספר חודשים, אז נדרשת הזרקה נוספת כדי לשמור על המראה החלק של העור.

מתי הטיפול אינו יעיל?

מספר מאמרים שהתפרסמו לאחרונה בכתבי עת נחשבים מתארים כי הכשל בטיפול בבוטוקס אצל אחוז אחד מהמטופלים נובע מכמות הנוגדנים לבוטוקס, אשר תלויה ברמת החלבון הקשור לרעלן הבוטולינום טוקסין. נוגדנים מרובים יכולים לנטרל את פעילות הרעלן, בגלל חשיפה מוקדמת לחומר או בשל חסימה פיזיולוגית לחומרים החלבוניים שבבוטוקס. אצל אחוז קטן מהמטופלים עלולה גם להתפתח עמידות לבוטוקס לאחר שכן הגיבו היטב לטיפולים הראשוניים.

בגלל התופעה הזו נערכו נסיונות לייצר בוטוקס בעל רמה פחותה יותר של המרכיב החלבוני, ואכן החומר יצר פחות תגובות שליליות. בינתיים, החומר מופחת החלבונים עדיין אינו בשימוש, ולכן הרופא צריך לקחת בחשבון מצב של אי-תגובה.

השיטה המקובלת היא להזריק בטיפול הראשון את הכמות הקטנה ביותר של החומר שיכולה ליצור תגובה נראית לעין. אם אין תגובה נהוג לעשות טיפול נוסף, ורק אז, אם אין תגובה, המטופל נחשב כעמיד לבוטוקס. במקרה כזה הוא ייאלץ לקבל את מראה הפנים שלו, או לפנות לשיטות אסתטיות אחרות כגון הזרקת חומרי מילוי, מתיחת פנים או טיפולי לייזר לפנים.

סיבות נוספות לכשלון הטיפול

רופאים ומטופלים צריכים להביא בחשבון מצב של עמידות לחומר, אך זוהי אינה הסיבה היחידה לכשלון של טיפול קוסמטי בבוטוקס: לעתים הכשל יכול לנבוע מהזרקה שבוצעה בצורה לקויה, מהזרקת חומר שאינו פעיל או מהזרקת חומר לקמטים סטטיים, שאינם מושפעים מבוטוקס. כל אלו הן טעויות אפשריות של הרופא.

ישנם מטופלים שמלכתחילה מנועים מלעשות טיפול בוטוקס, למשל אנשים החולים במחלות נוירולוגיות שונות, נשים הרות או מיניקות, מטופלים הסובלים מרגישות לחומר הבוטוקס, מטופלים הנוטלים תרופות המעורבות בתהליך ההולכה בין תאי העצב לשרירים ועוד. רופא צריך לבדוק את הגורמים הללו לפני שהוא ממליץ על טיפול, כדי למנוע הוצאה כספית מיותרת ועוגמת נפש עבור המטופל.