הרחבת רקמות הינה פרוצדורה אשר משרתת את צרכי הרפואה האסתטית, כאשר קיים חסר משמעותי של רקמה. האלטרנטיבה הטיפולית אשר יכולה לשמש למצב זה הינה הטיפול במתלים.
שיטת המתלה מבוססת על השתלה וקבלת רקמה דומה ממקום אחר בגוף. חסרונה הגדול ביותר הוא בחוסר התאמתה המדויקת לאזור הדרוש. את השיטה של הרחבת רקמות, הגו כבר בשנת 1957 באמצעות בלון גומי אשר נופח והוכנס תחת העור.
באותו ניסוי, גילו כי משמעותו של ניפוח זהיר וקפדני של הבלון הוא הרחבת רקמת העור אשר נמצאת מתחתיו, והיכולת להשתמש בעודפי העור להשתלת רקמה חסרה.
גם כיום מרחיבי רקמות עשויים מבלון בעל מעטפת סיליקון. בלון זה מונח מתחת לעור ומתחיל להתנפח באמצעות הזרקת נוזל פיזיולוגי מסוים.
בדרך כלל, מזריקים את הנוזל לשסתום, הנמצא גם הוא מתחת לעור (בדרך כלל במקום מרוחק), עד אשר רואים את הלחץ אשר מופעל באזור זה.
העור והרקמות מתרחבים בתגובה, כחלק מהתהליך הטבעי. העור אשר נמתח יאופיין כעבה יותר בעוד השומן התת עורי יהיה דק יותר. חידושים נוספים בתחום נראים בצורה של מכשירים אשר מצליחים להרחיב את הרקמה בצורה מבוקרת יותר ובזמן קצר יותר.
השימושים הנעשים במרחיבי רקמות
למרות שכיום נעשה שימוש נרחב במרחיבי רקמות לסוגי ניתוחים שונים, השימוש העיקרי הינו לאחת משתי המטרות הבאות.
שימוש אחד יכול להיעשות כהכנת הרקמה לעטיפת איבר נוסף, כמו למשל בניתוחים הנעשים לשחזורים שונים:
שחזורי אוזניים,
שחזורי שד (לאחר כריתתם) או החדרת שתלים נוספים בשד למשל.
שימוש נוסף הוא לצורך העלמת כוויות וצלקות, או במקרים בהם צפוי להיות חסר בעור. בניתוחים אשר נכרתת צלקת או נגע עורי גדול אחר, לרוב יהיה צורך ברקמה עודפת בכדי להשלים את הפער הנחתך.
מרחיבי הרקמות יושתלו ברקמות אשר דומות לאלה אשר יש צורך בהן, מבחינת איכות העור, הצבע והמרקם (שערות דומות למשל).
כמו כן ייבחרו אזורים בעלי איכות עור טובה אשר ניתן להשתיל בהם את המרחיב, ללא צלקות או פצעים.
יתרון שיטה זו על פני האלטרנטיבות היא בפשטות הפרוצדורה ובהתאמה מלאה לנדרש.
החסרונות יכולים להתבטא בזמן ניפוח ממושך (עד כארבעה חודשים), אשר מעמיד את המטופל תחת תנאי לחץ לא נעימים, ופרוצדורות מרובות (הכנסת המרחיב, הניפוח, וניתוח ההסרה או השחזור).
למי מתאים השימוש במרחיבי רקמות?
השימוש בשיטה זו הינו נתון להחלטתו של הרופא המבצע, על פי תחום התמחותו וניסיונו בשיטה זו. עם זאת, עליו להעריך את המטופל הספציפי ואת יכולותיו להתמודד עם קשיים פיסיים ונפשיים, בטרם התחלת הטיפול.
פעמים רבות, במהלך ניפוח הרקמה, האזור המנופח מתעוות וקשה לשאת את מראהו. ככל שהמטופל יבין לעומק את הפרוצדורה והיתרונות הגלומים בה, כך יקל עליו לשאת את המראה הזמני, על כל חסרונותיו. אי הנוחות הזמנית אשר נוצרת יכולה להיפתר באמצעות ראיית התמונה הרחבה יותר וציפיות לעתיד.
לרוב, אין התוויות נגד לטיפול זה, אולם חייב להימצא בגופו של המטופל המועמד אזור עור אשר יתאים להרחבה. אזור מצולק, מוקרן או נגוע- לא יתאים. חשוב לקחת בחשבון כי החזרת תפקוד העור בניתוחים אלה חשוב מבחינה רפואית אף יותר מן הבחינה האסתטית.
תפקוד העור כשכבת הגנה על אזורי הגוף, הינה חיונית וחשובה. לכן חשוב, לעקוב אחר הוראות הרופא המטפל, על פי שלבי הפרוצדורה השונים. כמו כן, יש לבחור את המנתח והמטפל המקצועי והמנוסה ביותר בתחום זה, מכיוון שישנו צורך גדול בתוצאות משביעת רצון.
